תשלום על חניה דרך הסלולרי הוא הדרך הנוחה והזמינה להימנע מדו"ח - כך עולה מההשוואת "גלובס" בין השיטות השונות עוד עולה מההשוואה כי תושבי רעננה, רמת-השרון וגבעתיים פטורים כליל מהתשלום המכביד
43% מבעלי כלי הרכב בערים נקנסו בשנה האחרונה בגין עבירות חניה - כך עולה מסקר שנערך לקראת תערוכת ישרא-טראפיק 2008. ובכלל, אם ייערך משאל מקיף, סביר להניח שמרבית הנשאלים ישיבו שדו"ח חניה על שמשת המכונית הוא אחד הדברים שיכולים להרוס להם את היום. בשוק קיימים כיום כמה פתרונות תשלום עבור חניה, החל מכרטיסי חניה, עבור למדחנים, ומכשיר האיזי פארק, וכלה בפתרון העדכני ביותר- תשלום עבור חניה באמצעות הטלפון הסלולרי. יתרונותיו רבים: הסלולרי זמין למרבית האוכלוסייה, התשלום מתבצע על זמן החניה המדויק, התשלום מתבצע אחת לחודש באמצעות כרטיס האשראי, אלא שכפי שיוכח בהמשך, גם הפתרון הזה לא חף מחסרונות. תעריפי החנייה מעוגנים בחוקי העזר העירוניים בכל רשות ומפוקחים על ידי משרד הפנים, כך שהתעריף המרבי הוא 5.20 שקל לשעת חניה. תעריפים אלה מתעדכנים אחת לתקופה. חלק מהרשויות מעניקות הנחות לתושביהן בתעריפי החניה, וחלקן, דוגמת גבעתיים, רמת השרון ורעננה, פוטרות כליל את תושבי העיר מתשלום עבור חניה מוסדרת. עיריית ת"א מאפשרת לתושבי העיר לחנות במקומות המוסדרים תמורת 60 אג' לשעה. השוואה בין תעריפי החניה לשעה מגלה שהממוצע לשעה הוא 4 שקל. את המחיר הגבוה ביותר גובה עיריית ראשל"צ מתושבי חוץ - 5.20 שקל לשעה, כאשר תושבי העיר זכאים לחנות תמורת 3.1 שקל לשעה. עיריית נס ציונה גובה את התעריף הנמוך ביותר לשעה - 2.90 שקל לתושבים ולאורחים. במטרה להגביר את תחלופת החניה, מגבילות רוב הרשויות (בעיקר הגדולות) את זמן החניה המרבי במרכזי הערים לשעתיים. בפני הנהג המבקש לחנות בחניה מוסדרות עומדות כיום חמש אפשרויות תשלום (שתיים מהן באמצעות הטלפון הסלולרי). לפני מספר שבועות זכתה חברת פאנגו, המפעילה שירות תשלום בסלולרי, במכרז של מרכז השלטון במקומי, והפכה את הפתרון לזמין במרבית הרשויות בארץ. כרטיס חניה מרכז השלטון המקומי הפך כבר בתחילת שנות ה-90 את כרטיסי החניה לאוניברסליים - מתאימים לכלל הרשויות. * מחיר: מחיר כרטיס חניה אמור להיות זהה למחיר שעת החניה ברשות, אלא שעקב השוני בתעריפי החניה בין הרשויות, ועקב עדכון המחירים מעת לעת, לא נקוב על הכרטיס מחירו. עובדה זו גורמת לכך שמחיר הכרטיס משתנה ממקום למקום, ולרוב נדרשים הצרכנים לשלם עליו יותר ממחיר שעת חניה (במיוחד באזורים נטולי מדחנים). * זמינות: פיצוציות, דוכני מפעל הפיס, סניפי דואר. * מדידת זמן החניה: כרטיס תקף לשעה. * באילו רשויות תקף: כל הרשויות * יתרונות: ניתן להשתמש בכל רשות. ניתן לרכוש מראש "בנק" כרטיסים למקרה חירום ולהשאירם ברכב. * חסרונות: בחלק מהמקרים מחיר גבוה, תשלום עבור שעה ללא יכולת תמרון, דרוש כרטיס נוסף בכל פעם שמסתיימת שעה (עד שלושה כרטיסים במקביל). מדחן * מחיר: זמן החניה נקבע לפי סכום הכסף ששולשל למכונה. * זמינות: רק בערים שיצאו למכרזי מדחנים. בחלק מהערים ישנה פריסה רחבה של מדחנים כך שהמרחק ביניהם לא עולה על כמה עשרות מטרים, ובאחרות המרחקים גדולים יותר והופכים את אופציית התשלום עבור חניה באמצעות מדחן למסורבל. ברשויות שיצאו למכרז מדחנים (כמו ירושלים וחיפה). * באיזה רשויות תקף: כנ"ל. * מדידת זמן החניה: לפי הסכום ששולשל למכונה, מינימום תשלום עבור חצי שעה, מקסימום תשלום על הזמן שהגבילה הרשות. * יתרונות: אין צורך להירשם מראש, לטעון מראש או לרכוש מראש * חסרונות: לא מחזיר עודף, דורש שימוש במטבעות שלא תמיד זמינים, לא תמיד מנפיק קבלה לצורך קבלת החזרים, במקרה והמדחן מקולקל יש לכתת רגלים למדחן אחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה