הרשת החברתית מתגייסת למציאת מקום חניה - גג'אטס - הארץ

הרשת החברתית מתגייסת למציאת מקום חניה - גג'אטס - הארץ

אם גם לכם נמאס לחפש חניה בתל אביב, אפליקציית אייפון חדשה עשויה להיות הפתרון עבורכם: בלחיצת כפתור היא תאתר את החניה הקרובה ביותר אליכם

תגיות: תל אביב, אייפון

ייתכן שהמשפט הנפוץ ביותר שאומרים זה לזה זרים הנוהגים ברחבי תל אביב הוא: "סליחה, אתה יוצא?", "סליחה, את יוצאת?". כשהתשובה היא "כן" - בדרך כלל השיחה הזו מתנהלת בסימני ידיים והנדת הראש - אז השואל יזקוף את ראשו, ייתן מבט מלא חשיבות במראה הקדמית, ויכין את עצמו לעלייה לכס הקדוש של החניה שהתפנתה. אבל לרוב התשובה היא "לא". מיד אתה, מחפש החניה, וההוא, שתפס אותה ומסרב לשחררה, הופכים לאויבים. אתה בז לו, ותהיה בטוח שהוא שמח לאידך. הלאה, להמשיך. במבט מלמעלה, חיפוש חניה ודאי נראה כמו משחק פקמן אינסופי ברחבי העיר. עם הזמן התפתחו טכניקות, והן ידועות היטב לכל מחפשי החניה: לאתר את ההוא עם המפתחות שמרשרשים ביד, או את ההיא עם התיק הכבד שוודאי סוחבת אותו למכוניתה. כשאנחנו רואים חניה בקצה רחוב שאיננו יכולים להגיע אליה אלא בסיבוב דרך רחוב אחר, אנחנו שולחים את היושב לידנו שישמור לנו עליה. כשאנחנו מגיעים, עטורי ניצחון, לכחול-לבן הבוהק, שומר החניה מספר בהירואיות איך מחפשי חניה אחרים קיללו אותו וניסו להזיז אותו ממקומו, והוא הניס את כולם בלי קושי. יש גם אנשים שמתכוננים מבעוד מועד, ואלו הכי מקוממים: חברות הפקה, הובלה ותיקונים, שמניחות כיסא וקרש ואולי ארגז כלים כדי לשמור על מקום פנוי. ויש אנשים שאומרים, חברים, יש כאן בעיה, אי אפשר להסתובב ככה בכבישי העיר. עד שהעתיד הזוהר יביא לנו רכבת קלה, אולי אפילו רכבת תחתית, בואו נראה איך מתמודדים עם מצוקת החניה, ואם אפשר, בלי לריב עם אחרים וגם בלי לחטוף דו"חות. אדם כזה הוא אביעד מרון בן ה-30. בצאתו מפגישה בעיריית ירושלים גילה שמגרש הכורכר שבו החנה את רכבו יחד עם עוד כ-20 מכוניות אחרות הוא למעשה - כך בישר לו קנס על סך 500 שקלים שמצא על השמשה - חלק מתוואי הרכבת הקלה, ואסור לחנות בו. כל המכוניות האחרות נפלו גם הן במלכודת. מרון הלך מסביב לחלקת הכורכר שטעה לראות בה מגרש חניה, בחיפוש אחר שלט או סימן שיכול היה להבהיר שכאן אסור לחנות. הוא לא מצא דבר. הוא לא מצא כלום. יותר מכך, אפילו כשבדק באתר של עיריית ירושלים, לא מצא שום אינדיקציה לכך שאכן החנה את רכבו על תוואי של מסילת הרכבת הקלה. "אבל עד היום החברים שלי מטיחים בי שבגללי לא הגיעה עדיין הרכבת הקלה לירושלים", צוחק מרון. מאגר מידע של כל החניות בארץ את הקנס שלא הצליח לבטל שילם, אבל החוויה כולה גרמה לו להבין שכשאדם מבקש להחנות את רכבו, הוא אינו יודע על אודות מקומות החניה שסביבו: איפה אפשר לחנות; לאיזה אזור שייכת החניה, האם היא בתשלום, כמה עולה שעת חניה, באילו שעות של היום אסור לחנות בה ובאילו מותר; איפה החניון הקרוב, והאם התעריף שלו נמוך מזה של החניון ברחוב הסמוך? זו היתה תחילתה של "טוויט פארק". מרון פנה לחברו, שהתמחה במתמטיקה שימושית וגם התנסה כבר בכתיבת אפליקציה לאייפון. השניים, יחד עם ארבעה חברים נוספים, התחילו לאסוף מהרשויות נתונים על אזורי החניה השונים, במטרה ליצור מאגר נתונים גדול, פתוח לכל ואינטראקטיבי על אודות הסדרי החניה בערי ישראל. במקביל פיתח מרון יישום לאייפון, שבעזרת טכנולוגיית ג'י-פי-אס יאתר את החניה, יתחבר למאגר המידע וישלה ממנו נתונים על אודותיה. "להרבה רשויות בכלל לא היו נתונים כאלה", אמר מרון, "אזור התעשייה של גבעתיים, למשל, מעולם לא הוגדר". גם לאזור הבורסה ברמת גן לא היתה הגדרה ברורה, וטוויט פארק שלחה שני אנשים שמיפו את אזורי החניה שם. כמו כן, בטוויט פארק אפשר לשלם על החניה בלחיצת כפתור. נוסעים במעגלים עד שמוצאים חניה הבשורה הכי מרגשת למחפשי החניה בתל אביב היא שטוויט פארק היא בעצם רשת חברתית, שמחברת את חברי הקהילה הגדולה והאנונימית הזו של מחפשי חניה אחד עם השני. זה עובד כך: בזמן חיפוש החניה מפעילים את "מסך החניה" של האפליקציה, ומיקומכם מופיע על המפה. אדם אחר, שנמצא ברחוב סמוך, בדיוק יוצא מהחניה; הוא לוחץ על כפתור "סיום חניה"; והופ - במפה שלכם מופיעה בועה המבשרת שהתפנתה חניה. "רדיוס החיפוש מתאים לזמן שלוקח להגיע מהמקום שבו את נמצאת אל החניה שהתפנתה", הסביר מרון, "זה יהיה חסר טעם לדווח שהתפנתה חניה במקום שכבר ייתפס עד שתספיקי להגיע אליו". טוויט פארק השיקה את האפליקציה בקרב חוג חברים מצומצם בחול המועד סוכות, והבשורה התפשטה מהר: כבר יותר מ-1,500 איש משתמשים בה. "ככל שיש יותר משתמשים, כך מתרבים הדיווחים וגדלה רמת הדיוק", מציין מרון. אבל גדולה ככל שתהיה הקהילה, היא לא תוכל להצמיח חניות יש מאין, ואם המצוקה במקומות חניה מכאיבה למחפש החניה הממוצע בתל אביב, היא כואבת עוד יותר למי שצריכים, מתוקף תפקידם, לחפש חניה בתל אביב כמה פעמים ביום. והם מצאו פתרון משלהם. אופיר בן אהרן ושמי כהן הם טכנאים בחברת הלוויין "יס", ונותנים שירות באזור מרכז תל אביב. עד לא מזמן, מצבם היה עגום. "בכל פעם שקובעים עם לקוח במרכז העיר, זה סיפור שלם", אמר כהן, ובן אהרן אפילו סיפר על מקרים שבהם היה צריך לדחות לקוח כי לא הצליח למצוא חניה. אבל היום, העבודה במרכז תל אביב כבר לא כל כך קשה. בחודשים האחרונים, בסידור העבודה של יס לכל משמרת מצטרף טכנאי נוסף, שכל תפקידו הוא לחפש חניה, או לשמור חניה. שומר החניה מוריד את הטכנאי ליד בית הלקוח, ופונה לחיפושים. לפעמים הוא מסתובב בכביש עד שחברו מסיים את ההתקנה, לפעמים חוסם כניסה לחניה פרטית ומזיז את האוטו כשמישהו רוצה להיכנס ולעתים מוצא חניה של ממש. לטכנאי זה לא משנה: ידיו פנויות מחיפושי חניה מייסרים. "זה מתיש לעבור משמרת שלמה בחיפושי חניה ולחץ", אמר כהן תוך כדי נסיעה בשדרות ח"ן, מחפש חניה לא רחוקה מדי. אחרי עשר דקות של חיפוש הוא נכנע ומחנה את האוטו בכניסה לחניון פרטי. בן אהרן חיכה באוטו, מוכן להתניע במקרה הצורך. "חברים שעובדים בפריפריה מספרים שההתלבטות היחידה שלהם היא אם לחנות בצל חמישה מטרים מהכניסה, או בכניסה", אמר. "אבל אני אוהב את החיות של מרכז תל אביב". עופר מויאל, מנהל מערך הטכנאים בגוש דן של יס, סיפר שהחברה מחפשת דרך לשכלל עוד יותר את תפקידו של שומר החניה. "במקום שטכנאים ייתנו משמרות כשומרי חניה, חשבנו ליצור תפקיד כזה", אמר מויאל. "זה יהיה מושלם לסטודנטים. הטכנאי ייכנס אל בית הלקוח, והסטודנט ישמור על האוטו ויוכל ללמוד בינתיים".

אפליקציית הארץ ל iPhone - עכשיו באפ-סטור >